מאמרים  >>  מאמרים בחינוך  >>  מערכות מידע ממוחשבות כמסייעות לקבלת החלטות בחינוך/יניב חדד

מערכות מידע ממוחשבות כמסייעות לקבלת החלטות בחינוך/יניב חדד

 

מערכות מידע ממוחשבות כמסייעות לקבלת החלטות.  
 

בעולם המערבי נעשים בשנים האחרונות מספר  ניסיונות  להכנסת אלמנטים מעולם המחשב והאינטרנט לתוך ההוויה המשפטית. תשתית רעיונית למערכת שפיטה המבוססת על מחשבים ללא שימוש בשופט בשר ודם מתייחסת ל:

1. היבט הכלכלי-תקציבי. העדר תקציב גורם להתארכות הליך קבלת ההחלטה. הסוגיות מורכבות ובכך יוצרים מערכת של הכרעות שיפוטיות שאינן מדויקות, אינן משכנעות את הצדדים ובעלות משקל משפטי שטחי. הנזק מכך הינו עצום לא רק למתדיינים אלא למערכת כולה.

2. עקביות ההכרעות ויציבות המערכת השיפוטית ללא משוא פנים. ". החשש למשוא פנים ואפליה, אי אחידות.החשש כי המערכת נוטה לכיוון העשירים או בעלי ההשפעה הפוליטית והכלכלית קיים בכל מערכות השלטון ובצמתי ההכרעות.

3. התקדים. התייחסות לעבר – להחלטות קודמות, לא תהיה אפשרות להתעלם מהם. שקיפות ונגישות לתקדימים תהיה מובטחת גם לצדדים המתדיינים.

4. ביטול ההשפעות הקוגניטיביות, הביהביוריסטיות והפסיכולוגיות הן על המתדיינים והן על הליך קבלת הכרעה שיפוטית. במערכת הקיימת ישנם השפעות רבות הן על המתדיינים והן על השופטים /מושבעים היוצרים הטיות משפטיות בטרם החל הדיון המשפטי, במהלך התנהלות הדיון המשפטי ובהליך קבלת ההכרעה עצמה.


מחקרים רבים שנעשו בעיקר בארה"ב מצביעים על הטיות המשפיעות על התוצאות המשפטיות הן בהליכים אזרחיים נזקים והן בהליכים פליליים:ערכים והעדפות בנויים ממצבים חברתיים. לעיתים תגובות המערכת המשפטית אינם רציפים הגיונית. כלומר אובד החוט המקשר בים החלטות שיפוטיות למיניהם. גם לשופטים יש העדפות המורכבות מתהליכים, תיאורים ותוכן הבאים לידי ביטוי בלתי נשלט ברגע קבלת ההכרעה. מבחנים מראים כי לעיתים קרובות בעיות שוות המוצגות בזמנים שונים מניבים תוצאות שונות.

תוצאות שונות זו מזו כתוצאה מאלטרנטיבות שונות המוצגות כאפשריות בפני השופט. הרשעה בעבירה א' תלויה לעיתים רבות בעבירות נוספות בהן מואשם הנאשם.

שנאת הפסד- loss aversion, משפיע, ע"פ המחקרים, על תהליך קבלת החלטות שיפוטית. לדוגמא הדילמה האם לפסוק לנפגע בנזיקין סכום המחזיר את המצב לקדמותו כפי שהוא נראה לפני קרות התאונה או כפי שהמצב הקודם נראה לאחר קרות התאונה.


שנאת הקיצון. אלטרנטיבות קיצוניות מטות את התוצאה הנבחרת. השפעה זו על החלטת השופט יכולה להיות קשה לנאשם וניצול השפעת תופעה זו ע"י תובע ציני עלולה להטות גורל נאשמים.

אנשים טועים ברוב המקרים לגבי ציפיותיהם מהמתרחש בהשוואה להתנהגותם בקרות אירוע נחזה. טעויות הסתברותיות. אנשים נוטים לבלבל בין זמינות והסתברות. זמינות מועטה משפיעה על תחושת סיכויי ההסתברות, ושופט שאינו מודע להטעיה זו יחייב נתבע "שהיה עליו לדעת" גם כשמדובר בזמינות ולא בהסתברות גבוהה או להיפך.


ישנם עוד אלמנטים רבים המשפיעים על השיפוט הטהור מבלי שנדון כלל באלמנטים כגון השכלה שונה, אינטליגנציה אישית, ותכונות אופי. ההבדל בין אלו לגורמים שמניתי לעיל הוא שאין השופט מודע כלל לאותם גורמים פסיכולוגיים ומכאן שאין ביכולתו להלחם בהטיות אלו. תופעות כגון שנאת זרים, גזענות בסיסית, העדר חשיבה ליניארית, אהבת יציבות ושנאת שינויים, וקשיים במעבר בין נתונים מילוליים לכימותן במונחי כסף, גם עליהם, על אף שהם תכונות נרכשות, אין לשופט שליטה ומכאן ההשפעה הברורה על ההכרעה השיפוטית.


שילוב מערכת של D.S.S במערכת המשפט פותרת חלק לא מבוטל של השפעות אנושיות אלו. אמנם עדין יש צורך בבני אנוש ע"מ להעריך את המידע, להעבירו לנוסחאות בינאריות ולבדוק התאמת הטכסטים בטרם הפעלת המחשב המכריע אך השיטה כולה ממזערת את נקודות החיכוך המאפשרות לתכונות ביהביוריסטיות אלו לפגוע בדיוק ההכרעה.כפי שהמערכת הממוחשבת פועלת ע"ס מאות ואלפי אלמנטים בינאריים [כן/לא], כך גם באותם נקודות בהן אין פתרון למעט שיפוט אנושי, ככל שהשופט יצטרך להתאים את אופי החקירה /הכרעה לאלמנטים רבים הקבועים מראש ושאותם תוכל המערכת להשוות ע"מ למצוא סתירות או אימות, כך תנוטרל השפעת ההטיות הביהביוריסטיות-פסיכולוגיות מההכרעה השיפוטית.


משה תלם (1995) במאמר שעוסק ב"מערכות תומכות החלטה לשרות מערכות החינוך" מביא סקירה של המאפיינים המיוחדים של החינוך, מנסה לבדוק את בשלות מערכת החינוך לקלוט מערכות שכאלה, עומד על קשיים וסיכונים של השימוש בה, לעומת היתרונות והצורך.

למרות ממדיו הקטנים בית הספר הוא ארגון מורכב בירוקראטי ופוליטי, למרות היותו ארגון קטן הוא מהווה בבואה של הארגון הגדול.


איש מנהל החינוך בבית ספר מתמודד עם בעיות מורכבות בכוחות עצמו. בית הספר הינו "ארגון בעל חיבורים רופפים", בעל שתי תת מערכות מרכזיות -  מינהל והוראה. מזמן למנהל קשת רחבה מאוד של נושאים לקבל בהם החלטות. היעדר מידע זמין נגיש ואמין, הימצאות במרחק מהשלטון המרכזי, וקשר רופף עם מערכות חינוך אחרות, אלה ואחרות מחייבות הכנסת מערכות שתסייענה למנהל לקבל את שחסר לו כדי לקבל החלטות נכונות. (תלם 1985, 1995).


בסקירת מאמרים הקשורים למערכות תומכות החלטה המסייעות למערכות חינוך משנות השמונים ישנה מגמה של שימוש במערכת כספקית מידע ברמה גבוהה, ועד ליכולות של שילובים בין תתי מערכות שונות ואינטראקטיביות ( האם בינה מלאכותית?) כדי לקבל החלטה ע"י המחשב.


מבט מחקרי מנהלי על מערכת ה D.S.S באוניברסיטה בקנדה (שון ברנרד 1982). שימוש במערכת לניהול אקדמי (לורנס וגרינוולד 1984) שימוש במערכת לניהול ספרייה של המוסד החינוכי (מקדונלד 1986). שימוש במערכת כמסייעת לחיפוש מידע וקבלת הכרעות של הערכה. ממליצה להפגיש בין מתכנתים ומנהלים שיזהו את הנושאים החשובים, יאספו מידע בדרך לבניית מערכת של הערכה (אוסליבן 1985). בניית סביבת מידע עשירה ובה נתונים על הקורסים, נתונים דמוגראפיים של הסטודנטים של הצוות, כל מתקני המוסד, יעילות כל מחלקה וההישגים שלה, תמחור ועלויות של כל מה שקיים במערכת, מידע אינטראקטיבי. בסן פרנציסקו (גברינר 2001). לימוד ומחקר של השימוש במערכת הD.S.S- ע"י עובדים סוציאליים בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. בו תמצא המלצה חד משמעית לשלב את המערכת בקבלת ההחלטות השונות להן נדרש העובד הסוציאלי. (מוניקידמן, סביה וויסמן 2005).


תכנון והתאמה של מערכת תומכת החלטה (D.S.S) כסיוע לבניית מערכת אקדמית לבית הספר לניהול באוניברסיטת של ניו מקסיקו לוקחת בחשבון פרמטרים מרובים ומורכבים. המערכת שנבנתה חולקה לשלוש תת מערכות. תת מערכת שמטפלת בתוכן, במבנה הדעת ובסילבוסים של הקורסים. תת מערכת בה מופיעים הצרכים של מרצים, פרופיל אקדמי, צורת ההרצאות, סגנון הוראה, אוכלוסיית הסטודנטים. ותת מערכת בה כל הצד ה"מתמטי" של בניית מערכת. הקשר בין שלוש תת המערכות יצר מערכת אינטגרטיבית המאפשרת קבלת החלטות, עדכון ושינוי בזמן אמת, שליטה, יעילות, והענות לצרכים של כל התת מערכות של המוסד האקדמי. כמו כן מדווח המחקר על התובנות שהתחדשו תדיר לבוני המערכת התומכת בקבלת ההחלטות. לדוגמא. ההשפעה של החלטות המכונות "פוליטיות" של המוסד על בניית הD.S.S - . (קאסיץ, ברלסון, וליואנו 2002).


במאמר מבית המדרש של בית הספר לניהול באוניברסיטת בקסטו באוסלו נורווגיה מצאנו נקודות מבט ואסכולות שונות על ה D.S.S . מערכת שמסייעת באבחון, מערכת שמסייעת בביצוע מחקר, מערכת המסייעת בהחלטות הכלכליות, ומערכת מסייעת בתהליך ההתאמה וההטמעה. כל אחת מהאסכולות השונות מביאה מבט יחסי וקוהרנטי על הפיתוח של ה-D.S.S . כל ארבע האסכולות ממליצה להשתמש במחשב וביכולות שלו ככלי מרכזי בבניית ה-D.S.S . בין השאר כל אחת מהאסכולות נותנת את דעתה על המצב בו מתקבלת ההחלטה, התהליך שבו מתקבלת ההחלטה, המטרות המקדימות שהביאו לצורך לבנות את המערכת, תהליכי הלמידה של המשתמש במערכת. מטרת המאמר הינה לסלול את הדרך וליצור גישה יותר קונסטרוקטיבית להבנת האתגרים ואפשרויות השימוש במערכת זו. אחת המסקנות המרכזיות של הכותב היא שיש קושי גדול ליצור גישה אחידה וכוללנית שתספק את כל ארבע האסכולות לאור המורכבות והכיוונים השונים שישנם בכל אסכולה. (סטבל 2003).


יש לבנות ולהתאים לכל מערכת את המערכת המתאימה לה. אפשר וצריך ללמוד מהאחת על רעותה אך יש לנקוט גישה של "תפירת חליפה אישית" לכל ארגון ולכל תת מערכת של הארגון. חקר המידע ההיסטורי, מה קרה? למה זה קרה? מה יקרה אם? עיצוב מודלים, עיבוד טקסטים, מערכות מומחה שמכילה חבילות תוכנה אינטליגנטיות ומסדי ידע לפתרון בעיות קשות ומורכבות, אלה הם חלק מהשירותים שיכולה להציע מערכת ה- D.S.S. (תלם 1995)


בין היתרונות מונה תלם שיפור ביצועים, הגברת מקצועיות, התחדשות בית ספרית. כמו כן יש לתת את הדעת על הקשיים כמו ביטול תופעת ה"אי הבודד", התגברות על בורות בנושא המחשבים, צורך בהדרכה הולמת, שינויים במבנה התפקידים בבית הספר ושיפור הניהול.

לסיכום, סל השירותים שמציעה מערכת ה-D.S.S  הוא כמעט אינסופי. השימוש בו במערכת החינוך רלוונטי מאוד וכרוך בסכנות רבות. התועלת שיכולה לצמוח מהשימוש בו רבה על החסרונות הקשיים והסכנות.


ולכן ממולץ לרכוש לילד את הממשחקים הבאים :

מלך הכסף

חושבים כסף 


וספר חינוך פיננסי לילדים

ארגז הקסמים של אריק

  עמוד הבית | רכישת ספר דרך האתר | תוכנה לניהול תקציב | פורום  
1-700-701-081       בניית אתרים סידיטק - בניית אתרים