מאמרים  >>  מאמרים בחינוך  >>  איך כסף נולד

איך כסף נולד

 

איך כסף נולד

במטרה להפוך את הילדים לצרכנים שקולים ומחושבים בבגרותם, כדאי להתחיל את תהליך הלמידה כבר בכיתות ג' וד' ולהסביר להם מושגים בסיסיים בכלכלה. הכירו את פרויקט "צרכנות נבונה" שכבר נלמד בחלק מבתי הספר

תגיות: כלכלה, צרכנות נבונה, כלכלה לילדים

נירית צוק | הורים וילדים

01/03/2011

"אמא, אני רוצה שתקנו לי וויי", דרשה הילדה. "מה? על מה את מדברת ומה זה בכלל וויי?", שאלתי. "וויי זה משחק כזה שמחברים לטלוויזיה", היא הסבירה, "ואפשר לשחק בזה טניס, לרכוב על סוסים, לשחק באולינג ועוד. משחקים איתו באמצעות שלט והכל נראה אמיתי לגמרי".

"וכמה עולה משחק כזה?", שאלתי, סבורה שכנראה מדובר במשחק ילדים בתקציב של 50-70 שקלים לערך. "זה ממש לא עולה הרבה, משהו כמו 1,000 שקלים או קצת יותר", היא ענתה להפתעתי. "ואיך בדיוק הגעת למסקנה שזה לא הרבה?", ביררתי. "כולם בכיתה שלי אומרים את זה", ענתה. "לכולם יש וויי. וחוץ מזה, אם אין לכם מספיק כסף את תמיד יכולה להוציא מהבנק, נכון?".

הבטתי בה ותהיתי איך אני יכולה לסדר את הבלבול הזה שיש לה בראש. איך אני יכולה להסביר לה מושגים בסיסיים בצרכנות וגם מושגים פיננסיים מחיי היומיום, כמו העובדה ש-1,000 שקלים הוא סכום לא מבוטל עבור משחק, מתוחכם ככל שיהיה, ושכדי להוציא כסף מהבנק צריך גם לעבוד ולהכניס אותו לשם.

כלכלה כן קונים במכולת

כשחיפשתי דרך להסביר לילדה את המושגים האלה, ולברר עם עצמי עד כמה בכלל כדאי ואפשר להכניס אותה לנושא הפיננסי, גיליתי שקיים מענה לצורך הזה בדמות תוכנית הנלמדת בבתי ספר ברעננה ובגני תקווה, ומיועדת לתלמידי כיתות ג'-ד' תחת הכותרת "צרכנות נבונה". בתי הספר בחרו בתוכנית כלימודי העשרה לתלמידים, והלימודים חושפים בפני הצרכנים הצעירים את מושגי היסוד של הצרכנות והכלכלה הפיננסית.

כותב התוכנית הוא
יניב חדד
, בעל תואר שני בחינוך מאוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר "מהתיכון ועד הפנסיה" (הוצאה פרטית). "התוכנית מאפשרת לילדים לחוות צעדים ראשונים בעולם הכלכלה", מסביר חדד, "ומטרתה היא לפתח בוגר המסוגל להתמודד עם דילמות צרכניות יומיומיות, תוך ביצוע העברת מידע נרכש והתאמתו לסיטואציות צרכניות שונות. לתפישתי, גם תלמיד בן שמונה-תשע הוא צרכן, וככזה אין ספק שככל שנקנה לו את יסודות הצרכנות בגיל צעיר יותר, כך הוא יהיה צרכן נבון יותר, בטווח הקצר כילד ובטווח הארוך כמבוגר.

"כיום אנו נמצאים במצב שבו ניתן לומר כי התנהלות פיננסית מושכלת בעולם המודרני דורשת מהצרכן להכיר כלים מתקדמים, מתוך הבנה שכלים אלה יעזרו לו להתמודד עם סוגיות המשפיעות על עתידו הכלכלי", מציין חדד.

אולם לא תמיד ההורים יכולים לספק את השיעור הכלכלי הזה בעצמם. בחלק מהמשפחות, מציין חדד, בפירוש חסרה התנהלות פיננסית מושכלת. "בחלקן עדיין קיימת בורות פיננסית הבאה לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית, וניתן לראות אצלן חוסר הבנה ופחד מהלא נודע שמוביל לניהול כושל ובזבזני של תקציב משק הבית. במשפחות אלה, תהליך קבלת החלטות תקין וענייני כמעט אינו קיים, והחלטות מתקבלות ללא כל תכנון של מסגרת תקציבית. כך יוצא שהחלטות הרות גורל במישור הכלכלי מתקבלות באופן שרירותי וללא מידע מספק.

"מכיוון שהילדים מושפעים מדרך החיים שהם חווים ורואים בבית, וכאשר ההורים אינם מתנהלים בדרך פיננסית מושכלת, הרי סביר להניח שגם הילדים ינהגו כך בעתיד. התוצאה היא שלרוב הילדים בגילאי שמונה-תשע אין מושג בצרכנות נבונה ובחינוך פיננסי. מבחינתם אלה הן מילים גבוהות 'של גדולים' והם לא יודעים או מבינים את המשמעות שלהן", מדגיש חדד.

האם ילדים בגילאים אלה אינם צעירים מדי ללימוד פיננסים?

"לא. גילאי שמונה-תשע הם הגילאים המתאימים ביותר להתחיל בלימוד הנושא. בגילאים אלה הילדים מתחילים את הפעולות הצרכניות הראשונות שלהם בחיים, כמו: קבלת דמי כיס, קנייה במכולת, קניית ציוד משלים - עטים, עפרונות ומחברות, ועוד. בתוכנית אני מקנה להם צעדים ראשונים בכלכלה ברמה הבסיסית ביותר, ומנסה לעבור איתם את התהליך שהם מבצעים, בתוספת טיפים שישמשו אותם לפעמים הבאות, כמו: השוואת מחירים, תקציב אישי לקנייה, תכנון הקנייה עצמה, כיצד מקבלים את ההחלטה היכן לקנות, ועוד".

כיצד אתה מסביר לילדים את החומר בגובה העיניים?
"ההסברים מתבצעים באמצעות דוגמאות מחיי היומיום של התלמידים בבית ובבית הספר. לדוגמה: שימוש במשחק מונופול שכמעט לכל אחד יש בבית. בעזרת משחק זה אנו מסבירים את המושג 'כסף' ואיזה סוגי כסף יש בכל מדינה. חלק מתהליך המשחק הוא צבירת נכסים, כאשר כל תלמיד מסביר את הרציונל שעמד מאחורי כל פעולת רכישה/אי רכישה שביצע. לאחר מכן, אני מסביר את התהליך ואנו משווים זאת לדוגמאות מהחיים של התלמידים. בכלל, ברוב המקרים ההסברים הכי טובים ניתנים על ידי התלמידים עצמם. כל תלמיד מציג דוגמאות אישיות, לאחר מכן מתפתח דיון, וביחד אנו מציעים פתרונות".

כיצד אתה מתמודד עם ילדים שהנושא לא מדבר אליהם?
"כדרך הטבע, ילדים, כמו גם מבוגרים, נמשכים לכסף, ולכן זה יוצר אצלם תחושת הרפתקנות ומעודד שאלות ועניין. בנוסף, במשימות הקבוצתיות יש סימולציות וכאשר הילדים מבינים כי בזכות הידע שצברו בשיעור ובזכות מה שלמדו הם מבצעים פעולות חכמות יותר ונשאר להם יותר, בדרך כלל בנקודה זו הם משתכנעים".

אסטרטגיה של שופינג

התוכנית עצמה בנויה משמונה שיעורים ומפרויקט כיתתי מסכם. בשיעור הראשון דנים בשאלה מהי צרכנות, כשכל התלמידים בכיתה מגדירים במשותף את המושג באמצעות ידע קיים ואסוציאציות.

"בסיום השיעור מוטל על התלמידים להיעזר בהורים ובאינטרנט ולהגדיר את המונח 'צרכנות'", מפרט חדד. "השיעור השני עוסק בשאלה האם אני צרכן נבון, ובסופו כל תלמיד עונה לשאלה זו ונותן לעצמו ציון. השיעור השלישי הוא ארגז הכלים של הצרכן הנבון שבו אנו למדים על המטבע המקומי וכיצד הוא עוזר לנו בצרכנות היומיומית. כמו כן ישנה סקירת מטבעות נפוצים בעולם כמו: דולר, אירו ועוד.

בנוסף, הילדים מכירים מושגים חשובים כמו 'בנק', 'חיסכון', 'סקר שוק', ולומדים מהו הקשר בין מושגים אלו לבין צרכנות נבונה.

"בשיעור הרביעי אנו דנים בנושא התקציב והכוונה היא לתקציב אישי, משפחתי וכיתתי. כמו כן, אנו לומדים כיצד מנהלים תקציב בצורה הטובה ביותר. בכיתה מעלים את המושג 'תכנון' ומבררים כיצד הוא קשור לתקציב. אנו לומדים גם על המושגים: 'הלוואה', 'אשראי' ו'ריבית'. בסוף השיעור הילדים מתבקשים לתכנן את ניצול דמי הכיס שלהם.

"בשיעור החמישי עוסקים בפיתוח אסטרטגיה לתכנון צריכה נבונה, ומפרטים את כל השאלות שהצרכן צריך לשאול את עצמו בטרם הקנייה. בשיעור השישי בוחרים נושאים לפרויקט הסיום, שביניהם: רכישת ציוד לתחילת שנה, ניהול תקציב משפחתי, ניצול דמי הכיס, החופש הגדול, תכנון טיול עם חברים ומשפחה ועוד. בשיעור השביעי דנים במודל קבלת החלטות ברמה הבסיסית המתאימה לגילאי שמונה-תשע", מספר חדד.

המודל שמתייחס אליו חדד נחוץ לתלמידים לפני קבלת כל החלטה פיננסית. בראש ובראשונה מגדירים מטרה, קניית ספר, לדוגמה. אחרי ההחלטה מגיע שלב התכנון: אם הספר עולה בקניון 100 שקלים ובחנות שמול הבית הוא עולה 110 שקלים, עלינו לברר מהו סכום הנסיעה לקניון ולבדוק האם באמת זול יותר לקנות את הספר מול הבית או לא. זהו מודל חשוב שילווה את הילדים לאחר מכן בהמשך חייהם בהחלטות המורכבות יותר, כמו ניהול תקציב, קניית בית ועוד.

"בשיעור השמיני אנו מגדירים את המושגים 'אסטרטגיה' ו'טקטיקה', ומבררים איך הם מתקשרים למושג סקר שוק, פיתוח תהליכי חשיבה ועבודה לפי מושגים אלו. בסיום הקורס אנו כותבים רפלקציה קבוצתית אודות התהליך שהקבוצה עברה, ולאחריה מציגים את הפרויקט הקבוצתי בפני הכיתה או בפני תלמידי בית הספר וההורים", מסכם חדד את התוכנית.

 

המילון הכלכלי

 

אשראי: כסף הניתן ללקוח על ידי הבנקים או גופים פרטיים. האשראי ניתן ללקוח ומוחזר עם ריבית מוסכמת מראש.
ביקוש: כמות היחידות המבוקשות על ידי ציבור הקונים.
בנק: גוף המאחד בתוכו פעילות כלכלית ומאפשר לכל אדם לפתוח בו חשבון עובר ושב כדי להפקיד בו את ממונו. 
דמי כיס: סכום כסף לא קבוע שהורים נוהגים לתת לילדיהם אחת לתקופה קבועה.
היצע: כמות היחידות המוצעות למכירה.
חשבון בנק: יחידה פרטית שכל לקוח מבצע בה את פעילותו הכלכלית השוטפת באופן חסוי ביותר. 
כרטיס אשראי: אמצעי קנייה המונפק על ידי הבנק שבו יש לאותו אדם חשבון.
מטבע: אמצעי קנייה, סוג של כסף שצורתו עגולה ושעליו מוטבעים ציורים בעלי משמעות.
משכורת: סכום כסף חודשי המוענק על ידי המעביד לעובד בתמורה לעבודה שהעובד מבצע. 
ערך: נקבע על ידי סוחרי השוק לכל מוצר בנפרד.
ריבית: כלי מדידה המושפע מהתנהגות הכסף בשווקי העולם ובשוק המקומי. הריבית נקבעת על ידי בנק ישראל אחת לחודש. נהוג לקבל / לתת ריבית על כסף שלווים או על כסף שחוסכים.


ללימוד מושגים כלכליים אלה יש ערך מוסף רב, בנוסף להבנה הצרכנית עצמה, טוען חדד: "באמצעות לימודים אלו הילדים מפתחים מיומנויות חשובות, החל מהיכולת לקבל דעות ורעיונות מהאחר, דרך היכולת ללבן בעיות ודילמות, ועד העלאת רעיונות ומציאות פתרונות רלוונטיים. כמו כן, חשיפת התלמידים לתחום הכלכלי מעשירה את עולמם ומכינה אותם לחיים הבוגרים בצורה טובה יותר. הם גדלים להיות אנשים שיודעים איך לתכנן מהלכי רכישה מתוך שיקולי רווח והפסד, רוכשים אסטרטגיות תכנון, ובסופו של דבר משתמשים במיומנויות חשיבה אלה ומפתחים יכולת עמידה בפני לחצים חברתיים ופרסומיים".

הסברים על מעגל הכסף

בכל הקשור לנושאי כלכלה הרי שלהורים יש תפקיד מרכזי בנושא, וקודם כל בשאלה עד כמה כדאי או מומלץ לחשוף את הילדים לנושאים כלכליים. "בגיל כזה עדיף לחשוף את הילד לנושאים פיננסים/ צרכניים/ כלכליים בסיסיים ביותר", סבור חדד. "כאשר חשוב שנושאים אלו יהיו קשורים לעולמו של הילד. אם נחשוף אותו ברמה גבוהה יותר, כמו זו המתאימה לבני נוער, נתקשה להסביר תהליכים מורכבים שבגילאים אלה לא בטוח שהילד יבין".

כיצד תסביר להם, נניח, את נושא המשבר בבורסה?

"אני מעדיף לא להכניס אותם לעניין המשבר העולמי הזה. היום אפילו לכלכלנים עצמם קשה להסביר את הנושא, ואני לא בטוח שאפילו ההורים/ המורים/ המנהלת מבינים את המשבר".

אילו מושגים בסיסיים חשוב שההורה יעביר לילד?
"כיצד להיות צרכן נבון, איך לתכנן את תהליך הקנייה, איך להשוות מחירים, מהם אמצעי התשלום ומדוע משתמשים דווקא בהם, איך לבנות תקציב מדמי כיס, כיצד לעמוד ביעדים ועוד".

האם יש טיפים בסיסיים שכדאי שההורים יישמו בבית?
"בוודאי. קודם כל כדאי להתייעץ עם הילד היכן לערוך את הקנייה השבועית ולנמק מדוע. מומלץ מאוד ללמד את הילדים את נושא 'מעגל הכסף', מכיוון שהם צריכים לדעת שכסף משיגים בעבודה קשה, חוסכים לפי תכנון ומוציאים בהתאם לתקציב ולמטרות שהצבנו לעצמנו מראש. בנוסף, כדאי לעודדם לחיסכון באמצעות קניית קופת חיסכון והצבת סכום יעד לתקופה. חשוב להסביר להם על בזבוז דמי הכיס, ולברר מדוע עשו פעולה זו או אחרת. וכמובן חשוב להראות לילד היכן טעה, וביחד להכין תוכנית צריכה שתשמש אותו לפעמים הבאות עם מינימום טעויות".
 

 

  עמוד הבית | רכישת ספר דרך האתר | תוכנה לניהול תקציב | פורום  
1-700-701-081       בניית אתרים סידיטק - בניית אתרים